מאמרים
גיוס עובדים
זכויות עובדים
חיפוש עבודה
חשיבה חיובית
יומנו של מובטל
יזמות
כספים ופיננסים
מבחן גרפולוגי
מנהיגות
מקום עבודה
ניהול עובדים
עבודה בחו"ל
קורות חיים
קריירה
ראיונות עבודה
תורה פרנסה ויהדות
פרסום
   התמודדות עם דחיינות
לחץ להגדלה
בעבודה עצמית נכונה אנו יכולים לפתח דרכי התמודדות חדשות, שיבטיחו שנצמצם, ואולי אפילו נכחיד לחלוטין, הרגלים ודפוסים שמונעים מאיתנו לעשות את הפעולות הנכונות בזמן. לשם כך עלינו להכיר מה הם מנגנוני הדחיינות שלנו וכיצד נוכל לשנותם.

מאת: אמיר דרור
פורסם: 01/07/07 01:05

דף חדש 1

התמודדות עם דחיינות –

בעבודה עצמית נכונה אנו יכולים לפתח דרכי התמודדות חדשות, שיבטיחו שנצמצם, ואולי אפילו נכחיד לחלוטין, הרגלים ודפוסים שמונעים מאיתנו לעשות את הפעולות הנכונות בזמן. לשם כך עלינו להכיר מה הם מנגנוני הדחיינות שלנו וכיצד נוכל לשנותם.

 

התנהגות יומיומית של דחייה הולכת ונעשית נפוצה מתמיד. החיים הפכו מהירים ותובעניים, כל מי שרוצה להצליח בקריירה, לחיות ברמת חיים נאותה, לקיים חיי משפחה פעילים, להיות מעורה חברתית, להתעסק עם תחביב או שניים, לא יכול שלא לדחות כל הזמן. לדחות פעולות, לדחות אנשים, לדחות . .

 המשימות הרבות שכל תחומי העשייה הללו מציבים לנו תמיד יכללו מטלות שאנו מבצעים אותן היטב, לצד כאלה שלא נצליח להוציא אותן לפועל בקלילות.

 ניתקל בלא מעט מטלות מתסכלות, שדורשות מיומנויות שאנו חסרים, או לפחות שאינן החזקות שלנו. אצל האחד תהיה זו כתיבה ואצל האחר התקנת ווילון.

 יהיו תחומי טיפול שיש בהם פוטנציאל לעימות, כמו ליזום סיוד של חדר המדרגות בבית בו אנו גרים. ויתכן, שחוסר המוכנות שלנו להיכנס לעימות פוטנציאלי יהווה סיבה לדחיית הטיפול הנדרש.

 ביצוע משימות אחרות יעלה על דפוסי תקיעות שלנו, כמו קושי להחזיק ניירת מסודרת. או הימנעות מבקשת עזרה.

 שלא לדבר על טיפול בנושאים, שקידומם עלול לגעת בפחדים ובחששות שלנו מהצלחה או מכישלון.

 הגיעה אלי לייעוץ לפני למעלה משנה אישה, שהחליטה להכין את עצמה לעיסוק לאחר הפרישה. הסתבר שכבר שנים שהיא נמנעת מללמוד קורס או השתלמות כלשהם, לא באוניברסיטה ולא במסגרות פחות תובעניות.

 כשהתחלתי להכיר את דרך ההתמודדות שלה הצעתי את האפשרות שלמרות יכולותיה היא מעולם לא מימשה את הזכות שלה ללמוד ולהתפתח כי חששה או להיכשל או להצליח. לאחר רגע קצר של מחשבה השיבה : כן !  זאת אני ! אני לעולם לא אבחר לעשות משהו שיש בו סיכון שכזה.

 יש מי שדוחה את תחזוקת הבית, נמנע מלבצע טיפולי מניעה ומתעלם מתיקונים קטנים נדרשים, ואלה יצטברו עד כדי נזק ממשי.

 מי שלא יזהה ויכיר בכך שנזק נגרם כתוצאה מאי נקיטת פעולה בזמן, ושהדחייה אינה מקרית אלא נובעת מנטייה לכך, יתקשה להכיר בגורמים שעומדים מאחורי ההזנחה, ולחולל שם שינוי.

 נדרשת עצירה להתבוננות במעשים, או נכון יותר בחוסר המעשים.

 יתכן שעצירה להתבוננות תעזור לאדם להבין שהוא נמנע מלתקן בעצמו כי הוא חושש להסתבך, אולי להיכשל.

 לפעמים הוא מכיר בצורך להזמין איש מקצוע אך נמנע מחשש להרגיש מנוצל, או מרצון לדחות את ההוצאה, בלי להכיר בכך שהדחייה תייקר את עלות התחזוקה.

 הנטייה לדחות התמודדות עם משהו שקשה לנו היא חולשה אנושית טבעית.

 כאשר נזקי ההתנהגות אינם כבדים ניתן לקבל אותה במידה של סלחנות עצמית. אבל ישנם מצבים בהם דחיינות גובה מחיר יקר. במקרים כאלה רק איום או רמת מצוקה גבוהה תעורר אותנו  לבדוק את עצמנו, לחפש פתרונות חדשים, ואולי לשנות דפוסי התנהגות.

 משתלם להכיר את מנגנון הדחיינות וללמוד כיצד לא ליפול לבורות שהוא עלול לזמן לנו.

 לפעמים דפוס דחיינות אינו מתגלה בקלות, הוא מחופש ועוטה על עצמו גלימות שמקשות על הזיהוי. עד כמה חמקמק יכול להיות מנגנון הדחיינות אסביר דרך דוגמא.

 הגיע אלי לתהליך יעוץ אשת הייטק שהעידה על עצמה כסובלת בעבודתה.

 התהליך שעשינו הקנה לה כלים להיות בקשר יותר ויותר משמעותי עם חוויותיה הרגשיות. היא למדה להתבונן בדפוסי התקשורת שלה וגילתה, למשל, שפעמים רבות היא מתיזה סביב ביקורתיות רבה.

 היא  התבוננה בסגנון הנהיגה שלה, וראתה, שגם שם היא מביאה לידי ביטוי חלקים אגרסיביים, לא בוגרים, שלפעמים משתלטים עליה.

 היו בתהליך כמה רגעים של אור. אבל התפנית הגדולה התחוללה כאשר שיחתנו התחילה לעסוק בכישוריה, בידע הייחודי שצברה, בדברים שהיא עושה ביצירתיות מיוחדת.

 חשתי ולמדתי ממנה שיש לה ראייה והבנה ייחודית בתחומים מכאניים, בכל מה שקשור לחומרים ולדרכי עיבוד שלהם. ממש יכולתי לראות שם כוחות וסגולות משמעותיים ביותר.

 ערב אחד היא סיפרה, שהזמינה בדיקה האם קיים רישום פטנט לרעיון למוצר עליו חשבה.

 התברר, שלמכשיר אותו ביקשה לבדוק אין כל רישום. ומדובר במכשיר שיכול להביא תועלת לרבים.

בשיחה עלה שהיא סוחבת את הרעיון הזה כבר 6 שנים בבטן. בבטן ? אולי בפריזר ?

 ניתן לומר שהיא פשוט דחתה את ההתמודדות הכל כך מסובכת הזאת, שנוגעת בהכרה שלה עצמה בכישורים וביכולות האישיים שלה.

 דחתה את הזיהוי ולקיחת האחריות על המימוש של מי היא באמת.

 ביצענו מהלך של הגדרה מקצועית – תעסוקתית חדשה לתחום מרתק, בו היא תביא את הידע והתבונה הייחודיים שלה, ויש לה כבר כמה פרויקטים בשלבים מתקדמים. התהליך עזר לה להגדיר אסטרטגיית התקדמות, היא ארגנה את עצמה בזמן קצר, והיא עשתה צעדים מעשיים לקידום המוצר.

  

אדם יכול לדחות את המימוש האישי שלו הרבה שנים, ולא לדעת בכלל שזה הנושא. וזאת דוגמא מתוך טווח רחב של מצבים בהם אני נתקל.

 

כאשר עובד פונה למנהלו ומבקש שידאג לו שיצא להשתלמות שאיננה קשורה באופן מלא לתחום עיסוקו אך ניתן לאשרה, ואותו מנהל מעריך שכדי להשיג את הסכמת ההנהלה הוא יידרש לשכנע בתקיפות, ואולי אף להתעמת עם מנהל בכיר ממנו, הוא עלול לדחות ולהזניח את הטיפול.

 רווק יוצא לפגישה עיוורת עם בחורה, לא נמשך אליה, יודע שאינו מעוניין ואין סיכוי לקשר, אך יתקשה לומר "שלום ולא להתראות", גם לא בנימוס וחביבות. הוא יידחה את ההתמודדות, ובמשך תקופה ימשיך לצאת איתה כדי לא להעמיס על עצמו עימות, כדי לא לאכזב, או לא . . .

 התשובה לשאלה כתוצאה ממה אנו מפתחים דפוס דחיינות היא תמיד שאלה מאד אישית. כל אחד והסיפור האישי שלו – פחדים, הרגלים, זיכרונות קשים, היעדר ניסיון, היעדר כלים  . . .

 בדחיינות מקופלים : פנטזיה ילדותית של זמן לא גבול, הכחשה לנזקים שנגרמים כתוצאה מההתנהגות שלנו, והתעלמות מצרכים שעלולים להיוותר מוזנחים במשך שנים. כמובן גם  קושי להכיר בצורך ללמוד דרכי התנהגות חדשות, ולרענן עמדות פנימיות במקומן של תקיעויות.

 לפעמים מה שימריץ וידחף אותנו להתמודדות חדשה יהיה איום. איום יהיה קנס על אי הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה. נזיפה מהבוס שמודיע שיותר הוא לא מוכן שנאחר לעבודה. איום יכול להיות אוברדראפט מעיק שדורש תוכנית פעולה דרסטית לצמצום הוצאות.

 איום יכולה להיות תחושת מחנק בעבודה, תמונה שככה אני לא הולך להמשיך להעביר את 20 שנות העבודה הבאות שלי.

 חלק משמעותי בתהליך השינוי דורש פתרון שיש בו הן התבוננות על מקור הקושי והן עבודה מעשית נקודתית להתגברות על דפוס ההתנהגות.

 מה שמצאתי בעבודתי, וגם מתוך ניסיוני האישי הוא שחשוב לשלב עבודה פנימית ויישום. אי אפשר לרוץ לפתרונות טכניים בלי שאנו מרפאים קשיים. טכניקת ביצוע המודבקת באופן שרירותי, בלי להתייחס למניעים עמוקים לדחיינות, על פי רוב לא תחזיק מים.

 מצד השני, צלילה פנימה שלא לוקחת בחשבון את שעון המציאות המתקתק, עלולה בסופו של דבר להגביר את הדחייה.

 מאחל לך שתדע את האיזון הנכון לך בין שני השבילים.

 

    אמיר דרור

    יועץ ארגוני ומאמן קריירה, מלווה תהליכי שינוי אישיים ומנחה תהליכי העצמה בארגונים.

     www.amirdror.com

   תגובות  (0) הוספת תגובה
 
© Copyright 2007. All Rights Reserved. לימודי תעודה מטפלת פיתוח אתרים מפת אתר Designed by scoopsites.net